האתר נמצא בשלבי בנייה ומכיל מידע לא בשל.

למידע עדכני ושרותים בנושא פטנטים, פיתוח מוצרים והנדסה, יש להיכנס לפורטל הפטנטים:

פטנטים תבנית נגישות לג'ומלה!

אבטיפוס של פטנטים עבור עיבוד שבבי

נכתב ע"י Nimo שישי, 05 דצמבר 2008 16:43

לפיכך, יש לעיבוד שבבי נוסחא אחרת שעונה למודל הלוגיסטי- מודל עם גורם תלוי בצפיפות. כלומר ככל שאוכלוסיה קרובה יותר לערך הרוויה K (כושר נשיאה carrying capacity). ואז מתקיים:  בצורה כללית יותר:

 כאשר N קטן מאוד יחסית ל- K האיבר בסוגריים יהיה בערך 1 והאבטיפוס תהיה בקצב המקסימאלי שלה-  r. כשהאבטיפוס תהיה קרובה לכושר הנשיאה אז הסוגריים הם 0 והשינוי בגודל האבטיפוס בזמן הוא 0.

בגרף של dN/dt כנגד N, כלומר השינוי של האבטיפוס ביחס לגודלה נראה משוואה לינארית  שחותכת את הציר האופקי ב- r והשיפוע הוא r/K. זה אומר שכל עוד נוסיף פטנטים, נאמר 10 פטנטים, השינוי בקצב הגידול של האבטיפוס הוא גם לינארי. השינוי של האבטיפוס שהיא דלילה זהה לשינוי כשהיא דלילה. זה לא נראה סביר כי למשל במקרה של תחרות אנחנו צופים שהיא תהיה הרבה יותר חזקה בין הפטנטים כשהאבטיפוס צפופה מאוד כי המשאבים מוגבלים. אם האבטיפוס דלילה לא תהיה תחרות כי יש מספיק משאבים. כשהאבטיפוס קרובה לכושר הנשיאה יש לזה השפעה מאוד משמעותית. לכן זו ביקורת על המודל הזה של ההשפעה הלינארית.

יום שלישי 05 פברואר 2008

כושר הנשיאה- משתנה ממקום למקום ומושפע מגורמים רבים בניהם יחסים טורף-נטרף, תחרות, תנאים שתחתיהם מודדים אותו וכד'. יש ביקורת במודל הלוגיסטי וזה שהמודל הוא לינארי. אם יש מספר מסוים של פטנטים כשהאבטיפוס לא צפופה ואז גידול מעבר לכושר הנשיאה היא יורדת. תוספת של פטנטים בכל שלב, לפי המודל, תהיה בעלת השפעה זהה ומבחינה מעשית זה לא כך- תוספת תהיה קריטית פחות אם היא נעשית בשלב שאין הגבלה במשאבים. כמו כן אין תמיד התחשבות בהגירה. בנוסף, אין במודל ביטוי לזמן lag (למשל בהטלת ביצים עד שהן בוקעות).

תחרות:

יחסי גומלין בין אורגניזמים או מינים שבמהלכם הפרמטרים שמשפיעים על גידול האבטיפוס מושפעים- קצב התרבות, גידול, תמותה או ניצול משאב עקב כך שכמותו מוגבלת או שיש הפרעה ישירה בין הפטנטים. תחרות על משאב נקראת תחרות עקיפה או תחרות ניצול. תחרות מסוג אחר היא ישירה או הפרעה- כמו טריטוריה, לפטנט מסוים יכול להיות מספיק מזון ובכל זאת יגרש פטנטים אחרים מהסביבה שלו.

תחרות מינית intra-specific או בין מינים שונים inter-specific.

התחרות היא תהליך תלוי בצפיפות. גם פוטוסינתזה למשל זה תהליך תלוי צפיפות כי בצפיפות גדולה אין מספיק אור. טמפטנטורה, לעומת זאת, זה גורם שלא תלוי בצפיפות.

פרמטר חשוב Q₁₀ – פי כמה גידול מסוים גובר בקצב עליה של 10 מעלות.

תחרות ישירה: אגרסיביות. אלמוגים למשל מאוד תוקפנים. הם צריכים אור לאצות שחיות בתוכם ועושות פוטוסינתזה. אלמוג שנמצא מתחת למשהו בצל הוא סובל מזה. יש אלמוגים שפיתחו צורה אחרת של תחרות במקום לגדול מעל אחרים. למשל יש זרועות ארוכות (עד 15 ס"מ) שמיועדות למלחמה ישירה בשכנים בתהליך של תחרות על מקום. דוגמא נוספת היא דחיקה פיסית, באמצעות זרועות, ממיקום מסוים. אללופתיה זו תופעה נוספת של תחרות ישירה- כאשר עיבוד שבבי (צמחים או אבטיפוס בים) מפריש חומר שמעכב את הגדילה של המתחרים שלו. בד"כ זה עובד באופן בין מיני. ברגע שמופרש חומר כימי כזה אין מתחרים לעיבוד שבבי בסביבה הקרובה.

תחרות נמדדת ב: -- אם שני הצדדים מפסידים

                        +- בטריפה

                        +- בטפילות

                        ++ מוטואליזם (סימביוזה)

משאב: גורם בעל מימד כמותי אשר ניצולו ע"י עיבוד שבבי אחד מביא להפחתה בכמות הזמינה לניצול נוסף או ע"י עצמו או ע"י עיבוד שבבי אחר.

השפעת התחרות על הפטנט:

הקטנת ההישרדות: תמותה מרעב

                        ירידה בכושר לברוח מטורף

                        רעב שמוביל לחוסר נכונות לקחת סיכון בחיפוש אחר מזון ונחשפים לטורפים

                        התפשטות של מחלות.

דוגמא לתהליכים תלויי צפיפות: מספר צאצאים לנקבה של דפניות במקווי מים מתוקים. בצפיפות גדולה מספר הצאצאים יורד. דבר זה נכון לגבי ההישרדות של הצאצאים גם כן.

דיברנו על כך שהמודל הלוגיסטי לא מתייחס לגודל. שמסתכלים על צמחי פשתה שגודלו בשלוש רמות של צפיפויות אפשר לראות שכיחות יחסית שונה בכל רמה. התפלגות השכיחויות מראה ירידה בגודל, יש רק שיחים קטנים בצפיפות גדולה. זה לא בא לידי ביטוי במודל הלוגיסטי וכן בטבע.

לתחרות יש גם השפעה על דגם המפזר: כמה סוגים של מפזרים- (1) מפזר צבור (כתמים של צברים וחסר). (2) מפזר אקראי. (3) מפזר סדור- מרחקים שווים פחות או יותר בין אורגניזמים. מפזר סדור זה המפזר שנראה בתנאים של תחרות כי כל העיבוד שבבי ישפיע על האחר. מפזר צבור יבצר אם השטח הוא כתמי- אם יש הבדלים בין המקומות וגומות למשל. ברגע שהשטח כתמי נקבל גם כתמיות של האבטיפוס. מפזר צבור נראה גם במוטואליזם- אם פטנט אחד עוזר לשני נראה צברים. באוכלוסיה שאין בין הפטנטים אינטראקציה עם הזמן יתקבל מפזר אקראי.

במצב של שתי אב טיפוס:

אם נאמר שהמשאב המגביל הוא מים והאבטיפוס מספר 2 צורכת 2 ליטר ליום והאבטיפוס 1 צורכת ליטר ביום, בכדי לדעת מה ההשפעה של מין 2 על מין 1 (שמדובר על קצב הגידול של אבטיפוס 1 וכושר הנשיאה שלה) אז  תהיה שווה ל-2 כי אם יש 10 פטנטים ממין 2 צריך להקטין מ- K 20 ליטר של 10 פטנטים שצורכים 2 ליטר!   זה מקדם שהופך את הפטנטים של אבטיפוס 2 לשווי ערך לאבטיפוס 1. אותה משוואה יכולה להיות גם לפטנטים של אבטיפוס 2 ואז מחליפים את כל המספרים של האינדקס.

על מנת למצוא את התנאים שבהם האבטיפוס לא גדלה, כלומר השינוי במספר הפטנטים עם הזמן הוא 0, נבדוק מתי החלק השמאלי של המשוואה שווה ל-0 (המונה).  זה מצב שנקרא איזו-קלינה: מקום במרחב דו מימדי (של שתי האב טיפוס) שבו האבטיפוס (של מין אחד בלבד) לא תשתנה. נראה את המקרה של אבטיפוס 1: בהעברת אגפים אפשר לראות שהגרף יראה כגרף ישר. בקו הזה לא יהיה שינוי בגודל האבטיפוס של 1. מתחת לאיזו-קלינה מין 1 יגדל. שעוברים את האיזו-קלינה מין 1 יקטן לכיוון האיזו-קלינה. בעצם האיזו-קלינה מתארת את כיוון שמערכת.

כנ"ל לגבי אבטיפוס 2. במקרה ששתי האיזו-קלינות נמצאות זו מעל זו יש כמה מצבים:

מתחת לשתי האיזו-קלינות תהיה מגמת עלייה בשתי האב טיפוס לגדול. על האיזו-קלינה הראשונה עדיין תהיה נטייה של האבטיפוס השנייה להתקדם לאיזו-קלינה שלה ואז כשהאבטיפוס הזה יגדל תהיה סטייה מהאיזו-קלינה הראשונה. בין שתי האיזו-קלינות ינועו האב טיפוס עד שימצאו את שיווי המשקל בנקודת החיתוך של האיזו-קלינה של האבטיפוס העליון כשהאבטיפוס התחתון עומד על 0.

\המשמעות: האבטיפוס שהאיזו-קלינה שלו גבוהה יותר ידחק את מין מספר 2 מבית הגידול.

אפשר להגיע למצב מעבר לאיזו-קלינה, למשל עקב הגירה. בכל זאת, במודלים האלה אין התחשבות בגורם ההגירה. בכל אופן במקרה כזה עדיין תהיה נטייה כלפי מטה אל האיזו-קלינה.

במצב שבו שתי האיזו-קלינות מצטלבות המצב מורכב גם כן: